בתקופה האחרונה, השיח סביב זכויות טרנסג'נדרים ושירותי בריאות נפגע על ידי מחקר שנראה בעל השפעה אך פורש שלא כהלכה, הידוע כ“המחקר השוודי”. מחקר זה, שנערך על ידי ד״ר ססיליה דהיינה וצוותה בשנת 2011, ניתח את שיעורי התמותה של אנשים טרנסג'נדרים לאחר ניתוח בין השנים 1973 ל-2003. בניגוד לטענותיהם של פעילים ופוליטיקאים אנטי-טרנס, המחקר אינו מחזק את הטענות לשיעורי התאבדות גבוהים יותר הקשורים לטיפול מאשרר מגדר.
למרות ההיקף המוגבל שלו, ה“מחקר השוודי” הפך להפניה מרכזית עבור מתנגדי טיפול מאשרר מגדר. המחקר, שנועד במקור להעריך את התמותה מכל סיבה בקרב אנשים טרנסג'נדרים לאחר ניתוח בתקופה של אפליה היסטורית ואפשרויות רפואיות מוגבלות, אינו בוחן את היעילות של טיפול מאשרר מגדר ואינו משווה אותו לאנשים שלא קיבלו אותו.
לאורך שנות ה-80, הקהילה הטרנסג'נדרית התמודדה עם אתגרים עמוקים, כולל התעללות, אפליה ומגפת האיידס/HIV. שיעורי ההתאבדות הגבוהים יותר שמצא המחקר מתקופה זו משקפים ככל הנראה את הנסיבות הללו יותר מאשר תוצאה ישירה של טיפול מאשרר מגדר. ד״ר דהיינה עצמה הדגישה שהמחקר אינו תומך בטענות שטיפול כזה מוביל לשיעורי התאבדות גבוהים יותר.

שורה של מחקרים אחרים מציעה שטיפול מאשרר מגדר משפר באופן משמעותי את בריאות הנפש ואת הרווחה הכללית של אנשים טרנסג'נדרים. בניגוד ל“מחקר השוודי”, מחקרים עדכניים מצביעים על ירידה של 73% באובדנות בקרב מי שעוברים טיפול מאשרר מגדר. מחקרים אלה מדגישים את חשיבותו של מידע מדויק בתמיכה במדיניות המקדמת את בריאותם ואת זכויותיהם של אנשים טרנסג'נדרים ברחבי העולם.




תגובות (0)
הצטרפו לשיחה