אולם דראג בסידני מתמודד עם תגובת נגד לאחר שהמופע הפותח עורר מחאה קתולית

מתחם אמנות שהוסב בכנסייה ישנה בסידני הפך למוקד מחלוקת בין ארגונים קתוליים לאמנים להטב"ק לאחר שמופע פתיחה עורר האשמות בחרפה דתית ואזהרה מצד המשכיר בנוגע לעתיד המקום.

הבניין, כנסייה לשעבר בת 150 שנה ברובע העסקים המרכזי של סידני, לא שימש ככנסייה מאז שנות ה-30. לפי The Guardian, מאוחר יותר הוא שימש כבית ספר לילדים ואז כתיאטרון.

קולקטיב אמנות שכעת מכנה את עצמו Divine Playhouse קיבל מענק בסך 100,000 דולר ממועצת האמנויות של ניו סאות' ויילס כדי ליצור במתחם חלל מופעים ל-להטב"ק. בשיתוף Heaps Gay Events, הקבוצה קיימה ערב השקה ביום רביעי האחרון.

שמו המקורי של הפרויקט, Unholy Playhouse, עורר התנגדות עוד לפני תחילת ההופעה הראשונה. לאחר מכן שינתה הקבוצה את השם ל-Divine Playhouse זמן קצר לפני הפתיחה, ותיארה את השם החדש כבעל משמעות כפולה המתייחסת גם להיסטוריה של הבניין וגם להשראת דראג קווין עבור האמנים המעורבים.

קבוצות קתוליות הגיבו בחריפות לתמונות ולסרטונים שהופצו מליל הפתיחה. בין הדוגמאות שציינו היו מופיע לבוש כחזיר המחלק צ'יפס של מקדונלד'ס כקהילה קדושה, מופיעים לבושים כנזירות המנפנפים בצעצועי מין, ודראג קווינס המשחזרים את לידת ישו.

Fit for the Kingdom תיארה את המופע כ“חרפת חילול קודש שנאה שמלעיגה את מה שיקר לנו ביותר.” Prodigal Sons אמרה כי החומר “פצע ... עמוקות קהילת אמונה.” הקבוצות הדתיות אמרו שיתכנסו ב-Divine Playhouse ביום שישי האחרון כדי “להצטרף לתפילה למען נשמות האנשים שמאחורי החילול הזה,” אם כי לא היה ברור אם הלהקה עדיין שהתה בבניין.

לאחר מכן שלח המשכיר הודעת הפרה ל-Heaps Gay, מארגנת המקום, והורה לה להפסיק “לעסוק במסחר פוגעני” או להתמודד עם פינוי. בהודעה נכתב כי המופע “עלב והלעג לאמונות הדתיות הכנות של מיליוני אוסטרלים נוצרים” וניתנו לקבוצה יומיים להפסיק את פעילותה.

ג'יימס ת'ורפ, מייסד Odd Culture Group ויו"ר-שותף של Night Time Industries Association בסידני, אמר שהמהלך “מעורר דאגה עמוקה.” בפוסט ברשתות החברתיות הוא טען שחופש הביטוי צריך לחול על אנשים משני צדי המחלוקת. “חופש לא יכול להיות החופש לומר מה אתה מאמין בו תוך דרישה לשתיקה מכל מי שאינו מסכים,” כתב.

ת'ורפ הוסיף כי “במשך דורות, אנשים קוויריים נלחמו על מקומות להיפגש, להופיע, להיות רועשים, חצופים, שמחים וממש אנחנו עצמנו.” הוא אמר שלנוצרים יש זכות “להטיף, להפגין ולעמוד מחוץ ל-Divine Playhouse ולהתפלל,” בעוד שלאמנים קווירים יש זכות ליצור יצירה שהיא “מאתגרת, חצופה וכן, פוגענית.”

סגנית ראש עיריית סידני, ג'ס מילר, שיתפה את דבריו של ת'ורפ באינסטגרם ואמרה, “[אני] לא יכול/ה להסכים יותר.” בפתיחה שיבחה מילר את המקום כמרחב לקהילה ואמרה, “מה שקורה בינינו כשאנחנו מגיעים למקומות כאלה הוא שאנחנו יוצרים קהילות קתדרלה שבסופו של דבר חזקות הרבה יותר בכך שהן ביחד מאשר בהיותן מפוצלות.”

גם חברת הפרלמנט של ניו סאות' ויילס מטעם הירוקים, קייט פאהרמן, תמכה במקום, ואמרה כי Divine Playhouse צריך להתקבל בברכה כמרחב מהסוג שסידני “נואשות זקוקה ליותר ממנו.” היא קראה לשר הממשלתי למוזיקה ולכלכלת הלילה, ג'ון גרהאם, “להגן בפומבי על Divine Playhouse, מארגניו, עובדיו, אמניו והקהל שלו” מפני מה שכינתה איומים מצד קיצונים דתיים ומשכיר שנכנע ללחץ.

פאהרמן אמרה כי גרהאם “צריך להבהיר שהממשלה תעמוד לצד אמנים, מפעילי מקומות והקהילה הקווירית של סידני, ולא לצד מי שמנסה להשתיק אותם.”

מדוע זה חשוב

המחלוקת מדגישה מתח מוכר בין טענות לפגיעה דתית לבין ביטוי אמנותי קווירי. במקרה הזה, המקום הפך לנקודת התלקחות לא רק סביב תוכן המופע, אלא סביב השאלה מי מקבל שליטה על מרחב תרבותי משותף בסידני.

עבור אמנים ומבקרים להטב"ק, הנושא חורג מערב פתיחה אחד: הוא נוגע לזכות ליצור מרחבים גלויים ובעלי נראות לחיי קהילה, גם כאשר העבודה פרובוקטיבית או חצופה במכוון.