בקצרה
- טוניה אגניו אומרת ששבוע המשפחות של פרובינסטאון העניק למשפחתה מאינדיאנה תחושת ביטחון ושייכות נדירה.
- היא מתארת את האירוע כהתכנסות השנתית הגדולה בעולם של משפחות להט״ב+.
- העדות שלה מדגישה את מצעד הגאווה המשפחתי, את התוכניות הקהילתיות ואת האווירה המזמינה של העיירה.
“כל המשפחות האלה נראות כמו שלנו!”
זו הייתה התגובה שילד בן 10 חלק עם אמותיו ב-2014 כשהן צעדו יד ביד במורד Commercial Street בפרובינסטאון, מסצ׳וסטס, במהלך Family Week הראשון שלהן.
עבור משפחתה של Tonya Agnew, המפגש השנתי שאורגן על ידי הארגון ללא מטרות רווח Family Equality הפך למקור בלתי צפוי של נחמה וחיבור. הם ביקרו בפרובינסטאון בעבר כחלק משיט בניו אינגלנד בסוף שנות ה-2000, אך העצירה הקודמת הייתה קצרה ולא חפפה ל-Family Week. הביקור המלא הראשון שלהם, היא כותבת, חשף סוג אחר של חוויה.
Agnew מתארת את פרובינסטאון כמקום שעוצב על ידי היסטוריה עמוקה ורקורד ארוך של קבלת פנים. העיירה, שנבנתה על אדמותיהן האבותיות של שבטי Wampanoag ו-Nauset, ידועה בגלריות האמנות, בתי הקפה והמסעדות שלה, וכן בהיעדר רשתות כמו Starbucks ו-McDonald’s. היא גם מציינת את מקומה בחייהם של דייגים, מהגרים פורטוגלים, אמנים, סופרים ואנשים להט״ב+.
עבורה ועבור אשתה, תחושת הביטחון הייתה מיידית. בקהילה שלהן באינדיאנה, היא כותבת, הן עדיין לא תמיד מרגישות בנוח להחזיק ידיים בפומבי אחרי 28 שנות זוגיות. בפרובינסטאון, היא אומרת, הן יכלו לעשות זאת בלי למשוך תשומת לב.
הסביבה הזו, טוענת Agnew, היא מה שהופך את פרובינסטאון למיקום אידיאלי ל-Family Week, שלדבריה מתקיים כעת בעשור השלישי שלו והוא המפגש השנתי הגדול בעולם של משפחות להט״ב+. מאות משפחות מגיעות לעיירה מכל רחבי ארצות הברית ומחו״ל, ושוהות בדירות נופש, מלונות בוטיק או בקמפינג על הדיונות.
היא אומרת שהאירוע משמעותי במיוחד עבור משפחות ממדינות עם מדיניות נגד להט״ב+, שבהן מקום ל״נשום לרווחה ופשוט להיות״ מרגיש דחוף.
במהלך אותו Family Week ראשון, אומרת Agnew, משפחתה השתתפה בכמה שיותר פעילויות. בנה בן ה-10 פגש חברים שנשארו איתו בקשר עד היום. לוח הזמנים כלל פאנלים חינוכיים עם מומחי מדיניות והסברה, את Beach Bash, וימים ארוכים של הליכה ורכיבה על אופניים. היא אומרת שהם חזרו בכל ערב עייפים אך מלאי אנרגיה.
השבוע הסתיים ב-Family Pride Parade, כאשר הורים להט״ב+, ילדים ומשפחות מורחבות צעדו במורד Commercial Street עם שלטים, דגלי קשת, בועות חיוכים. Agnew כותבת שהמראה של בעלי עסקים וקונים המעודדים מן הצד ריגש אותה עד דמעות והדגיש את החוסן והאהבה בתוך קהילת הלהט״ב+.
כאשר המשפחה עלתה על המעבורת חזרה לבוסטון, היא אומרת שהם חשו הכרת תודה על החוויה ועל הקבלה שמצאו בפרובינסטאון. השבוע, היא כותבת, העניק להם תמיכה, ביטחון וחיבור שנמשכו הרבה מעבר לנסיעה עצמה.
Agnew, שכיום היא סגנית נשיא לתקשורת ושיווק ב-Family Equality, אומרת שעדיין לא הייתה בצוות הארגון כאשר משפחתה השתתפה לראשונה. באותה תקופה היא עבדה בתקשורת עבור מערכת התחבורה הציבורית של הקהילה שלה, תוך איזון בין הורות, התנדבות וחיי משפחה. היא כותבת ש-Family Week העניק למשפחתה משהו שחיפשו: קהילה.
“כולנו ראויים לתחושת השייכות הזו,” היא כותבת. “היא מחכה לכם ב-Family Week בפרובינסטאון.”
מאמר זה הוא טור דעה מאת Tonya Agnew, סגנית נשיא לתקשורת ושיווק ב-Family Equality ומשתתפת ב-Family Week כבר 11 פעמים.







תגובות (0)
הצטרפו לשיחה