TL;DR

  • ה־New York Times כמעט שאינו מצטט אנשים טרנסג'נדרים בכתבותיו.
  • ניתוח מראה שרק 20% מהכתבות שהתמקדו בטרנס כללו קולות טרנס.
  • GLAAD מבקרת את העיתון על כך שהוא מעניק במה לנרטיבים אנטי־טרנסיים.
  • מבקרים טוענים שהסיקור הזה משפיע על זכויות טרנס ושירותי בריאות.
  • הטיימס מגן על הדיווח שלו כהוגן ומקיף.

תחזיקו חזק בדגלי הקשת, חברים, כי ה־New York Times מתמודד עם תגובת נגד רצינית מאוד על הסיקור שלו בנושאי טרנסג'נדרים. פעילים ומגינים על הנושא משמיעים את האזעקה, וטוענים שהעיתון מתייחס לאנשים טרנסיים כאל נושאי ויכוח בלבד, במקום לתת להם מקום סביב השולחן. איזו פאדיחה רצינית!

ניתוח עדכני של Assigned Media מגלה שלמרות שהטיימס הפיק יותר כתבות על נושאים טרנסג'נדריים מכל גוף תקשורת אחר, הוא גם היה הפחות נוטה לצטט אנשים טרנסג'נדרים עצמם או את ארגוני התמיכה שלהם. מתוך 60 כתבות שהתמקדו בנושאים טרנסיים בין 1 בינואר ל־25 באפריל, רק 12 העלו ציטוטים מאנשים טרנס או מנציגיהם — כן, זה רק 20%!

עכשיו, בואו נשים את זה בפרספקטיבה. גופי חדשות אחרים כמו NPR ו־NBC News עושים עבודה הרבה יותר טובה, עם שיעורים גבוהים בהרבה של הכללת קולות טרנס בסיקור שלהם. זה לא רק משחק של מספרים; זה עניין של ייצוג ושל יושרה עיתונאית. במהלך אסיפת בעלי מניות לאחרונה, הורה לנער טרנסג'נדר התעמת עם הנהלת הטיימס ושאל איזו אחריות נושאת העיתון כאשר הסיקור שלו משמש להצדקת חוקים מזיקים נגד אנשים טרנסיים. התגובה? המו"ל A.G. Sulzberger הגן על העיתונות של העיתון, והתעקש שהיא "הוגנת ומקיפה." אבל האם באמת אפשר לקבל זאת כפשוטו?

GLAAD, ארגון ההסברה ל־להטב"ק, הביעה בקול את דאגותיה, והצביעה על כך שניתוח מקורות זה מתיישב עם שנות ביקורת על סיקור נושאי טרנס בעיתון. דוברת הארגון הצהירה: "לא נכון מצד הטיימס לטעון שהסיקור הוא 'הוגן' או 'מדויק' או 'אמפתי' כאשר בכתבותיו על אנשים טרנסג'נדרים אין קולות טרנסג'נדריים. זה סותר את ההיגיון הבריא ואת היושרה העיתונאית." אאוץ'!

הארגון לא התאפק, והאשים את הטיימס בכך שהוא מצטט פעילים המקדמים פסאודו־מדע אנטי־טרנסי בלי לספק הקשר הכרחי על הרקורד המפוקפק שלהם. GLAAD גם הדגישה כיצד הטיימס כשל בדיווח מספק על האופן שבו הסיקור שלו עצמו צוטט במאבקים משפטיים נגד זכויות טרנסג'נדרים. זהו עניין רציני, חברים!

בעולם שבו מידע שגוי יכול להיות בעל השלכות ממשיות, הדיווח של הטיימס צוטט בתיקי משפט שערערו על טיפול מאשש־מגדר, כולל האיסור של טנסי על טיפול בקטינים טרנסג'נדרים. מבקרים טוענים שכאשר העיתון מרמז שהקונצנזוס הרפואי בנוגע לטיפול רפואי לטרנסג'נדרים הוא "לא מוכרע", הוא מעניק לגיטימציה למאמצים פוליטיים שמגבילים טיפול, למרות התמיכה הנרחבת בטיפול מאשש־מגדר מצד ארגוני הרפואה הגדולים בארה"ב.

לא רק GLAAD משמיעה את האזעקה. בשנת 2023, יותר מ־1,200 תורמים ל־New York Times חתמו על מכתב פתוח שהאשים את העיתון ב"הטיה מערכתית" בסיקורו של אנשים טרנסג'נדרים. הם ביקרו את העיתון על כך שהוא מעניק במה ל"פסאודו־מדע ולשפה מרוככת, טעונה" בכתבותיו על טיפול מאשש־מגדר ונוער טרנס. החותמים טענו שהדיווח של הטיימס שימש כדי לערער את זכויות הטרנס ואת הגישה לשירותי בריאות.

ככל שהביקורת גוברת, GLAAD קוראת לטיימס לבחון מחדש את גישתו. "הגיע הזמן שהטיימס יתאים את הנהלים שלו ליושרה שהוא טוען שיש לו," סיכמה הדוברת. האם הטיימס יקשיב לזעקה ויתחיל סוף־סוף לתת לקולות טרנס את הבמה שמגיעה להם? רק הזמן יגיד, אבל דבר אחד ברור: השיחה סביב הייצוג הטרנסי בתקשורת רחוקה מלהסתיים.

מה דעתך?
אודות הכותב/ת

ליאם א'קונור

ליאם א'קונור הוא עיתונאי בידור עם כישרון לסיקור ייצוג להט״ב בתקשורת. עם רקע בלימודי קולנוע מ-NYU ותשוקה לסיפור סיפורים, הביקורות והראיונות של ליאם מדגישים את הנוף המשתנה של הייצוג הלהט״בי בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון. ס…

סיפורים נוספים →