ג'וני פירס, הסולן של להקת האינדי פופ The Drums, יצא למסע בלתי צפוי במהלך מגפת הקורונה. בעודו מבודד בצפון מדינת ניו יורק במשך יותר משנה, פירס צלל לתוך תהליך של גידול עצמי מחדש וחקר את ההיבטים השונים של זהותו. הוא גדל בסביבה שמרנית בידי כמרים אנטי-להט״ב, התרחק ממשפחתו הביולוגית, והבדידות הזו סללה את הדרך לשינוי יוצא דופן.
מוזיקה כמראה משקפת
במקום להיצמד לתהליך כתיבת אלבום קונבנציונלי, פירס בחר ליצור מוזיקה רק כשהלב, המוח והגוף שלו היו מיושרים. הוא ביקש ליצור דיאלוג בין ה'אני' הנוכחי שלו ל'אני' מהעבר, תוך שימוש בסינתיסייזר שגנב מכנסיית אביו כנער. האלבום שנוצר, "Jonny", אפשר לו לשחרר קיטור ולהשלים עם עברו.

לידתו של אלבום
בהתחלה היסס לשחרר את השירים, מתוך אמונה שהם נועדו לקתרזיס אישי, אך פירס זיהה מאוחר יותר את ערכם. "Jonny" הפך לעדות לאנושיות שלו, עם מנגינות פופ קליטות לצד מילים אפלות, גיטרות מצלצלות וסינתים אתריים. האלבום, שיצא בתאריך משמעותי, מייצג התפתחות סונית עבור The Drums, כולל שיתוף פעולה עם Rico Nasty.
מסע של קבלה עצמית
האלבומים הקודמים של פירס נבעו מכאוס ובלבול, בעוד "Jonny" נובע ממקום של הבנה עצמית. למרות שירים של כמיהה והחיפוש אחר אהבה, נקודת המבט החדשה של פירס מאפשרת לו לגשת לנושאים כבדים יותר בלי להיבלע בהם.

לאמץ את העבר הפגיע
הסינגלים של האלבום מציגים את פירס בפוזה עירום בבית הוריו, מחווה סמלית של החזרת הכוח למרחבים שבהם התרחשו אירועים טראומטיים במהלך ילדותו. התמונות האלה, שצולמו לפני עשור, הפכו למתנה מן ה'אני' הצעיר שלו, ומאפשרות לו להשמיע רגשות שהודחקו זמן רב.
שיתוף פעולה עם Rico Nasty
בעוד פירס בדרך כלל נמנע משיתופי פעולה באלבומים אישיים, ההערכה הכנה של Rico Nasty לעבודתו הובילה לשיתוף הפעולה שלהם ברצועה "Dying." הקשר ביניהם באולפן היה עמוק, מה שהפך את השיר לתוספת טבעית לאלבום.

אתגור הפונדמנטליזם הנוצרי
לאחר שגדל בסביבה נוצרית פונדמנטליסטית, פירס מהרהר בתחייתה של רטוריקה כזו בשנים האחרונות. אף שהוא התרגל אליה בשל חינוכו, הוא נשאר מודע להשפעתה. עזיבת משפחתו הביולוגית הייתה הכרחית כדי שיוכל לגלות את עצמו האמיתי ולאמץ אושר.
לאמץ נזילות
כשנשאל על כינויי גוף, פירס מביע סלידה מתוויות ורצון להשתחרר ממגבלות חברתיות. הוא רואה את עצמו כמי שמכיל מגדרים וזהויות שונות, ורוצה לתת ללבו לנדוד בחופשיות.
המסע של ג'וני פירס, גם האישי וגם המוזיקלי, הוא עדות לגילוי עצמי, לצמיחה ולחוסן של רוח האדם.





תגובות (0)
הצטרפו לשיחה