לונדון, 26 בנובמבר (קרן רויטרס תומסון) - לסביות שלבשו עור אולי היו מיעוט בלונדון של שנות ה-80, אבל אחת מ'Rebel Dykes' המקוריות מקווה שהסרט התיעודי שלה על תת-התרבות שאהבה פאנק יאחד בין אנשי להטב+ מעבר לפערים של דורות ופוליטיקה.
סיאובן פאייה הביעה שמחה לנוכח תגובתם של צעירי להטב+ לסרט, שעולה בבתי הקולנוע בבריטניה ובאונליין ביום שישי, לאחר הקרנות בפסטיבלים ותערוכה נלווית בלונדון שהפכה לוויראלית ב-TikTok מוקדם יותר השנה.
"התגובה, במיוחד של קווירים צעירים - ואני מדברת על מה שאתם קוראים דור Z, אלה שיצילו את העולם, אנשים נפלאים - הייתה מדהימה," אמרה פאייה, 56, שהפיקה את "Rebel Dykes".
"היו אנשים שבכו, אנשים שאמרו שנראו לראשונה ושלא היה להם מושג על ההיסטוריה הזו," היא אמרה לקרן רויטרס תומסון בטלפון.
"זה נהדר שאנשים מכירים את הסיפורים האלה ו... שלקווירים מבוגרים לפגוש צעירים."
"Rebel Dykes", שפאייה יצרה עם הבמאים הארי שנהאן וסיאן ויליאמס - בני ה-30 שלהם - לאחר שהשתתפו באחד מאירועי ההיסטוריה שבעל-פה שלה, מצטרף לסרטים תיעודיים ותוכניות טלוויזיה בריטיים אחרים מהעת האחרונה על חיי להטב+ בשנות ה-80.
"Mothers of the Revolution", שיצא בחודש שעבר, מתעד את מחנה השלום לנשים בגרינהאם קומון, מחנה מחאה נגד נשק גרעיני שפאייה ורבות לסביות אחרות השתתפו בו בתחילת שנות ה-80, בעוד "It’s A Sin" מעבד באופן בדיוני את משבר האיידס.
רבים מאנשי להטב+ בבריטניה הביעו צמא לסיפורים כאלה, ואמרו שהאפליה הרחיקה אותם בעיקר מהמסכים ולעיתים קרובות הזכירו את סעיף 28, חוק מ-1988 עד 2003 שאסר על רשויות מקומיות "לקדם הומוסקסואליות".
מחאות נגד סעיף 28 מופיעות ב"Rebel Dykes", כולל ראיון עם אחת הלסביות שעשו כותרות לאחר שגלשה בחבלים אל אולם הבית העליון של הפרלמנט הבריטי אחרי שהצביע בעד החוק.
זרים
הסרט גם מספר את סיפוריהם האישיים של קבוצת לסביות שחיו יחד בבתים נטושים, הידועים כסקווטים, בדרום לונדון.
פאייה הגתה את השם "Rebel Dykes" כדי לתאר את תת-התרבות עשרות שנים מאוחר יותר, עם חברה בפאב.
"השתמשנו בזה כדי לכלול את כל הלסביות או הדייקס או איך שלא תקראי לזה, שבשנות ה-80 היו בשוליים," אמרה פאייה, שהגיעה ללונדון ב-1983, בגיל 18, לאחר שמשפחתה זרקה אותה מהבית.
"אז אלה סקוואטרים ופאנקים ורגאיי וסאונד-סיסטמס – את יודעת, כל אלה שפשוט לא התאימו? עובדות מין וקינק ו... פאנק וכל זה. כולנו היינו מסתובבות יחד וזה היה כיף גדול, אנחנו נגד העולם."
בעוד הלסביות המנודות נעשו זו למשפחתה של זו, היו גם מאבקים, כולל רעב, עוני והתמכרות לסמים, אמרה פאייה, שעבדה כעובדת מין "לסירוגין" עד שעברה לסקוטלנד ב-1991 כדי ללמוד סיעוד.
ל"Rebel Dykes" היה גם להתמודד עם התנגדות מנשים אחרות לליל המועדון שלהן, הכולל להטב+ "Chain Reaction", משום שראו בנושא המין הסאדומזוכיסטי הנצחת אלימות גברית נגד נשים.
"קווירים ודייקס מכל הדורות סבלו מטראומה אדירה," אמרה פאייה, בהתייחסה לחילוקי הדעות שהתרחשו בתוך הקהילה לאורך העשורים. "אני מקווה שהפרויקט שלנו יאחד בין אנשים."
"הסרט עוסק בקהילה ובהנאה," היא אמרה. "אחד הבמאים, הארי, אומר ש'שמחה קווירית היא צורה של התנגדות קווירית', ואני חושבת שזה מקסים."
תגובות (0)
הצטרפו לשיחה