אמהות לילדים להט״ב+ מתאחדות באמריקה הלטינית

בואנוס איירס, ארגנטינה (AP) — פאבּו אולמדו כל כך לחוצה ממועדונים וממסעדות בפרגוואי, שלפני יציאה בלילה היא לעיתים קרובות יוצרת קשר עם אחד מהם כדי לוודא שייתנו לה להיכנס ושלא תותקף או תוטרד.

אולמדו לא יודעת אם היא יכולה לצאת בציבור בבטחה, משום שהחיים היומיומיים קשים לאנשים טרנסג׳נדרים בבירה, אסונסיון. כעת, קבוצה חדשה של בני ברית באמריקה הלטינית מנסה לשפר את החיים באמצעות שינוי עמדות באזור הזה, השמרני מבחינה חברתית ולעיתים קרובות דתי מאוד.

התנועה הלטינו-אמריקאית של אמהות לילדים להט״ב+ נוסדה ב-2017, והיא מפעילה לובי מול ממשלות כדי לבטל חוקים מפלים ולשפר את האכיפה של איסורים קיימים על אלימות ואפליה.

זהו מאבק קשה שידרוש סבלנות ושנים של מאמץ, אך האמהות פועלות יחד כדי לסייע לאחרים במצבן, ומשמשות מקלט לילדים להט״ב+ שמשפחותיהם אינן תומכות בהם במידה דומה.

“הכול נוגע להכרה בכוח ובעוצמה שיש לנו כאמהות ללוות את הילדים שלנו ולעזור למשפחות אחרות,” אמרה אלחנדרה מוניוס, בת 62, ממקסיקו סיטי. בנה מנואל יצא מהארון לפני 11 שנים וסבל מבריונות קשה כל כך בבית הספר, עד שביליתי את ההפסקות עם המורים.

“הוא מצוי כל הזמן בסיכון שיצעקו עליו או שיקרה לו משהו גרוע יותר ברחוב בגלל המיניות שלו,” היא אמרה.

אולמדו, בת 28, אמרה שביולי נאסר עליה להיכנס למועדון לילה באסונסיון עם חבריה.

“לא פעם נותנים לך להיכנס אבל יש בפנים אנשים אלימים,” אמרה אולמדו.

התנועה הלטינו-אמריקאית של אמהות לילדים להט״ב+ קיימה את המפגש הראשון שלה פנים אל פנים בתחילת נובמבר בבואנוס איירס, שם השתתפו במצעד הגאווה ההמוני השנתי ב-5 בנובמבר.

“המאבק המרכזי שלנו הוא לוודא שהילדים שלנו נהנים מאותן זכויות בכל אמריקה הלטינית,” אמרה פטריסיה גמבטה, בת 49, ראש התנועה הלטינו-אמריקאית של אמהות לילדים להט״ב+, שיש לה חברות ב-14 מדינות והמטרה שלה היא להתרחב לכל המדינות באזור.

עבודת האמהות מסתבכת לעיתים קרובות עוד יותר בשל העוצמה המתמשכת של הכנסייה הקתולית, המלמדת כי מעשים הומוסקסואליים הם “לא-סדורים מטבעם”. גם האמונה האוונגליסטית, שהופכת פופולרית יותר ויותר, מטיפה לעיתים קרובות נגד מערכות יחסים חד-מיניות.

ישנם הבדלים בולטים בקבלה של מיעוטים מיניים ברחבי אמריקה הלטינית. ארגנטינה ואורוגוואי היו חלוצות אזוריות בשוויון בנישואים ובזכויות טרנסג׳נדריות. מדינות אחרות באזור עדיין לא הנהיגו הגנות לאוכלוסיית הלהט״ב+.

שוויון בנישואים הפך לחוק בכל מדינות מקסיקו בחודש שעבר. הונדורס ופרגוואי שתיהן אוסרות נישואים חד-מיניים. בגואטמלה, קונגרס שמרני ניסה שוב ושוב להעביר חקיקה שתצנזר מידע על אנשים להט״ב+. בברזיל, ברמה הפדרלית והמדינתית יש הצעות חוק וחוקים שאוסרים, או שיאסרו, מידע על נטייה מינית וזהות מגדרית, אמר קריסטיאן גונסאלס קבררה, חוקר זכויות להט״ב לאמריקה הלטינית והקריביים ב-Human Rights Watch.

וחוקים לעיתים קרובות אינם מספרים את כל הסיפור.

“בלי קשר למשטר המשפטי שבו מוצא עצמו צעיר, דעות קדומות ואפליה באזור ממשיכות להיות שכיחות,” אמר גונסאלס קבררה.

ויטיניה ורלה מורה אמרה שבתה, אנה מריה, החליטה להסתיר את זהותה הלסבית לאחר שראתה תלמידים הומוסקסואלים אחרים סופגים בריונות בבית הספר שלה בטילראן, קוסטה ריקה, שנמצאת כ-124 מייל (200 ק״מ) מהבירה, סן חוסה. היא יצאה מהארון בפני אמה בגיל 21.

בכמה מדינות, אמהות שמנסות לעזור לילדיהן להתמודד עם אפליה מגלות לפתע שהן עצמן הופכות למושא לבחינה וחקירה.

קלאודיה דלפין ניסתה לבקש עזרה במשרדי ממשלה עבור התאומים הטרנסג׳נדרים שלה, שסבלו מבריונות ואפליה בבית הספר שלהם בסנטה קרוס דה לה סיירה, בוליביה, כשהיו בני 16.

“אמרו לי ללכת לכנסייה ולחפש דרך טובה יותר. למעשה שלחו אותי להתפלל,” אמרה דלפין.

ורלה מורה מקוסטה ריקה אומרת שלקח לה כשנתיים לקבל את בתה לאחר שהנערה יצאה מהארון כלסבית, דבר שפגע באמה כמו “דלי של מים קרים”.

“יש חוסר בחינוך, אף אחד לא מכין אותך לזה,” אמרה ורלה מורה. כעת היא מנסה לפצות על כך באמצעות תמיכה באמהות אחרות שילדיהן יצאו מהארון.

“חשוב שבני נוער ירגישו שיש להם אמא שמבינה אותם כשאינם זוכים לתמיכה בבית,” אמרה האישה בת ה-59.

קבוצות של הורים להט״ב+ הן “חשובות באופן חיוני כדי להראות שמיזמים פוליטיים רגרסיביים אינם עונים על צורכי הקהילות המגוונות באזור,” אמר גונסאלס קבררה מ-Human Rights Watch.

דלפין אמרה שהיא אחת משתי אמהות בסנטה קרוס שהן פעילות הנאבקות למען ילדיהן להט״ב+. אלנה רמירס, אמה של אולמדו, אומרת גם היא שילדים טרנסים רבים שמתקשים בבית מגיעים אליה כדי למצוא מקלט.

“אני אמא של כולם,” אמרה רמירס, בת 66. “אני יודעת שיש אמהות שלא אצליח לשכנע, אבל יש ילדים אחרים שבאמת זקוקים לעזרה.”

גמבטה אומרת שכל האמהות בארגון למעשה מאמנות זו את זו בפגישות הווירטואליות החודשיות שלהן.

“כאמהות יש לנו טווח הגעה רחב יותר, אנחנו יכולות להעלות יותר מודעות,” אמרה גמבטה. “כשמשפחתך תומכת בך, כבר ניצחת 99% מהמאבק.”