איסלנדים להט״ב+ מתמודדים עם צורת התעללות חדשה, ״מבזה אנושיות״ – נביחות

רייקיאוויק, 22 בנובמבר (קרן תומסון רויטרס) - זו לא הייתה הפעם הראשונה שדניאל ארנרסון, פעיל מוכר לזכויות להט״ב+ באיסלנד, נתקל בעלבונות הומופוביים ברחובות הבירה רייקיאוויק.

אבל מעולם לא נבחנו עליו קודם.

״זו התכחשות לאנושיות בצורה הקשה ביותר שלה,״ אמר בן ה-32, ראש הארגון הלאומי של קווירים באיסלנד – Samtokin ‘78 - על התקרית, שאירעה כאשר קבוצת צעירים השמיעה לעברו קולות נביחה מתוך מכוניתם בעת שחזר הביתה ברגל.

אף שאיסלנד מדורגת כאחת המדינות הפרוגרסיביות בעולם מבחינת זכויות להט״ב+, עשרות תקריות מהעת האחרונה שבהן נעשה שימוש בצורת ההתעללות החריגה הזו העלו חשש לעלייה ברגש הומופובי וטרנספובי במדינה שבה כ-360,000 איש.

אנדראס טיני וואגה, תלמיד בן 17, אמר שרוב האנשים הלהט״ב+ שהוא מכיר נבחנו אליהם בחודשים האחרונים - כולל הוא עצמו.

למרות שבהתחלה צחק על התקרית, לדבריו התעללות כזו גרמה לו להרגיש שהוא ״נאלץ להיות קטן יותר״, והוא חשש שהתופעה מעידה שאנשים חשים מעודדים להביע הומופוביה.

״זה מרגיש כאילו יש שם בחוץ אנשים שכבר לא מפחדים להיות גסי רוח כלפיך ברחובות,״ אמר וואגה בשיחת טלפון מביתו ברייקיאוויק.

בכל רחבי אירופה, קבוצות להט״ב+ מדווחות על עלייה בדברי שנאה ובפשעים. מחקר של קבוצת ההסברה ILGA-Europe הראה כי בשנה שעברה, דברי שנאה ופשעים נגד להט״ב+ עלו כמעט בכל 54 המדינות שנבדקו.

לפי הקבוצה, שמדרגת מדינות אירופה בהתאם להתקדמותן לעבר שוויון, איסלנד מדורגת במקום ה-11, מעל פינלנד ומתחת לספרד, ולמדינה יש שני חוקים העוסקים בדברי שנאה הקשורים לנטייה מינית ולזהות מגדרית.

מוקדם יותר השנה, ממשלת הקואליציה של המדינה הרחיבה את תחום החקיקה נגד דברי שנאה וסללה את הדרך לעונשים מחמירים יותר.

״דאגה עצומה״

נתוני המשטרה מראים שמספר פשעי השנאה נותר נמוך באיסלנד, מה שמשקף את האוכלוסייה הקטנה, אך הוא בעלייה.

ב-2021 דווחו שני אירועים של דברי שנאה שחשדו כי היו על בסיס נטייה מינית. עד סוף ספטמבר 2022 נרשמו חמישה.

שרת הממשלה לשעבר אייגלו הרדארדוטיר, המשמשת מנהלת הפעולות נגד אלימות במשטרה הלאומית של המדינה, אמרה כי אפשר להסביר חלקית את העלייה בכך שאנשים להט״ב+ חשים מסוגלים יותר לדווח על דברי שנאה.

אך לדבריה, מקרי הנביחה שדווחו בחודשים האחרונים הראו שאין מקום לשאננות.

״זו דאגה עצומה,״ אמרה הרדארדוטיר לקרן תומסון רויטרס. ״אנחנו תמיד צריכים להיות דרוכים בכל הנוגע לדעות קדומות וצריכים לטפל בכך.״

עד כה המשטרה לא ביצעה מעצרים כלשהם בקשר להתעללות באמצעות נביחות.

חלק מפעילי הזכויות סבורים שהעלבונות בנביחות, תופעה שלא זכתה לכותרות במדינות אחרות, ייתכן שהתפשטו בקרב משתמשים איסלנדים בפלטפורמות מדיה חברתית מובילות, ובמיוחד טיקטוק, במהלך סגרים של COVID-19.

דוברת טיקטוק אמרה שאין ראיות לכך שסוג זה של הטרדה מקורו באפליקציית שיתוף הווידאו, והוסיפה כי הנחיות הקהילה של הפלטפורמה אוסרות דברי שנאה וכי היא מסירה תוכן שמכיל או מקדם עמדות שנאה.

קרן תומסון רויטרס לא מצאה בפלטפורמה סרטונים שהראו אנשים להט״ב+ כשהם נבחים אליהם.

עם זאת, ניתוח של התוכן באתר מצא לפחות חמישה קליפים שפרסמו אנשים שאמרו שהיו קורבן לתקיפה כזו - כמה מהם צעירים טרנסג׳נדרים בארצות הברית.

מריה רון ביארנאדוטיר, מנהלת בטיחות האינטרנט בכוח המשטרה האיסלנדי, שחקרה דברי שנאה ברשת ברחבי אירופה, אמרה שמדיה חברתית יכולה לעיתים ללבות מגמות מזיקות חדשות מעבר לגבולות לאומיים.

״ישנם היבטים במדיה החברתית שמזינים היבטים מזיקים ושליליים של המציאות,״ אמרה ביארנאדוטיר, וכינתה את מקרי הנביחות ״מזעזעים לחלוטין״.

רבים בתוך הקהילה הלהט״בית+ האיסלנדית, שהתרגלה לחיות באחת המדינות הליברליות בעולם, אומרים שהם חוששים מההשפעה על הומואים, ביסקסואלים וטרנס איסלנדים צעירים יותר, שעלולים להיפגע יותר מההתעללות.

כאשר קיטי אנדרסון, בת 40, יו״ר מועצת המרכז האיסלנדי לזכויות אדם, חוותה התעללות הומופובית בזמן שהלכה הביתה דרך הבירה כשהיא נושאת דגלי גאווה, לדבריה גילה איפשר לה להתנער מהחוויה.

אך צעירים להט״ב+ היו ״נחרדים עד מוות״ אם זה היה קורה להם, אמרה.

״עבור הדור שלנו זה שונה מאוד,״ אמרה אנדרסון, וציינה את אופייה המלוכד של החברה האיסלנדית, שמקל לזהות כל מי שמעורב בהתעללות נגד להט״ב+ ברחוב.

״אנחנו יכולים ממש להתקשר לאמא שלהם או לסבתא שלהם (כדי להתלונן),״ אמרה אנדרסון.