חברויות גאות, אמונה והמורשת של הכומר מלקולם ג'ונסון נזכרות במכתב

גארת' דייוויס ספד לכומר המכובד מאלקולם ג'ונסון, כשהוא נזכר באנשי כמורה שפגש לראשונה ב-1985 ומתאר אותו כחריג לתקופתו בכנסיית אנגליה.

במכתב שפורסם לאחר ההספד על ג'ונסון, דייוויס אמר שמאלקולם ג'ונסון היה “יוצא דופן” משום שהוא אישר חברות בין הומואים, היה מחויב לעבודת הכנסייה עם חסרי בית והייתה לו אמונה אישית עמוקה.

דייוויס כתב שכאשר הוא עצמו עדיין היה לא בטוח לגבי אמונה, ג'ונסון אמר לו: “ישו המשיח חי היום.”

הוא גם הצביע על תרומתו של ג'ונסון לדיון ב-1987 בסינוד הכללי על מיניות אנושית. דייוויס אמר שהעיתונות האיכותית תמכה בדרך כלל בהתערבות הזו, ושלאחר מכן הוא התקשר לג'ונסון כדי להודות לו.

לפי דייוויס, ג'ונסון אמר שלא היה אפשרי לדון במיניות אנושית בסינוד אפילו 20 שנה קודם לכן. ג'ונסון הוסיף כי, אף שהיה מוכן “להוציא את ראשו מעל המעקה,” הוא קיווה שהוא לא יהיה “מנוקּר ממנו.”

דייוויס סיכם כי ייתכן שג'ונסון נשלל מתפקידים בכירים בכנסייה, בלי קשר ליכולתו, להערכת עמיתיו ולעבודה שעשה, משום שאישר בגלוי אנשים גאים ולסביות.

המכתב מזכיר כיצד תמיכה פומבית באנשים להט״ב+ השפיעה לעיתים על קידום קריירה בתוך מוסדות דתיים, גם כאשר העמדות בתוך אותם מוסדות השתנו עם הזמן.

במבט חטוף

• גארת' דייוויס פגש לראשונה את הכומר המכובד מאלקולם ג'ונסון ב-1985.
• ג'ונסון תואר כאיש כמורה שאישר חברות בין הומואים ועבד עם חסרי בית.
• דייוויס ציין את תרומתו של ג'ונסון מ-1987 בסינוד הכללי בנושא מיניות אנושית.
• דייוויס אמר שייתכן שג'ונסון הוצב בצד ולא נבחר לתפקידים בכירים משום שאישר בגלוי אנשים גאים ולסביות.