קסמים לא אחידים ב'שנה בלונדון' כשסטודנטית ופרופסורית נקלעות לרומן לסבי

ביקורת

שנה בלונדון הוא מסוג הסרטים שיכולים להרגיש ארוכים הרבה יותר מאורך ההקרנה שלהם, גם כשפיתוליו האבסורדיים יותר מצליחים לזמן קצר לעבוד לטובתו. הביקורת מתארת אותו כקומדיה רומנטית לסבית קצפית, עם רגעים של שטותיות בסגנון אופרת סבון, כמיהה רומנטית ודיאלוג נוקשה שלעתים משעשע שלא בכוונה.

הסיפור מתמקד באוליביה, בגילומה של נינה פונס, סטודנטית לאופנה מדרום איטליה שזוכה בשנת חילופי סטודנטים ב“London Academy of Couture” שבסאות’ קנזינגטון. אוליביה מגיעה ללונדון כשהיא מאורסת לפאולו, צעיר עשיר מעיר הולדתה בגילומו של מתאו באסי, אף שעל פניו הקשר הזה נראה יציב פחות מכפי שנדמה בתחילה.

כמעט ברגע שאוליביה מתחילה את ההרצאה הראשונה שלה, נראה שהיא נמשכת לפרופסורית המתוחכמת שלה, נינה, בגילומה של מלאני ליברד. השתיים יוצאות יחד למסיבה, נשדדות, ובהמשך מוצאות את עצמן חושבות זו על זו במיטותיהן הנפרדות באותו לילה.

לאחר מכן הסרט שולח אותן לכנס אופנה ברומא, שנינה מציגה כנסיעה מקצועית מועילה עבור אוליביה. בחדר המלון של נינה, השתיים חולקות שמפניה, אך הרומן אינו הופך מיד לפיזי משום שלנינה יש הסתייגויות מלהסתבך עם סטודנטית.

כפי שהביקורת מציינת, פאולו מסבך עוד יותר את העניינים, בעוד שנינה מוצגת גם כמי שמושפעת מפרויקט הסברה מקומי לצעירים. התוצאה, לפי המבקר, היא סרט שבנוי יותר סביב פעימות מלודרמטיות מוכרות מאשר סביב עומק פסיכולוגי.

שנה בלונדון עולה בבתי הקולנוע בבריטניה ב-17 ביולי.

במבט חטוף

• אוליביה היא סטודנטית איטלקייה לאופנה בשנת חילופי סטודנטים בלונדון.
• הפרופסורית שלה, נינה, הופכת למוקד של עלילת רומן.
• הסיפור עובר גם לרומא לכנס אופנה.
• הסרט עלה בבתי הקולנוע בבריטניה מ-17 ביולי.