האפיפיור פרנציסקוס, הידוע בעמדתו הפרוגרסיבית בתוך הכנסייה הקתולית, שב ואישר את ההכללה שלה במהלך מיסת יום הנוער העולמי בפורטוגל. בפנייה לקהל עצום של 1.5 מיליון משתתפים, הוא הכריז על פתיחותה של הכנסייה לכל, והרחיב במפורש את החיבוק לאנשים להט״ב+. "האלוהים ברור," הוא הצהיר, "החולים, הקשישים, הצעירים, הזקנים, המכוערים, היפים, הטובים והרעים." אמירה זו סימנה צעד נוסף של האפיפיור פרנציסקוס להתאמת הכנסייה לעולם שהולך ונעשה מגוון יותר.
עם זאת, עמדה זו גם חשפה את חבל הדק שעליו צועד האפיפיור בין רצונו בהכללה לבין היצמדות לכללי הכנסייה המקובלים. הוא הודה בחובתה של הכנסייה להדריך קתולים להט״ב+ במסע רוחני בתוך המסגרת של התקנות הקיימות, האוסרות עליהם קבלתם של כמה מהסקרמנטים. ההצהרה הפומבית הזו מגיעה כחלק ממאמץ לגשר על הפער בין קבלה לבין הדוקטרינה המסורתית.
מנגד, דבריו האחרונים של הרב צבי תאו בישראל עוררו סערה משמעותית. תאו, הידוע בתפקידו בתנועת חזר"ת הדתית-ימנית הָזוֹן, הגדיר בספרו החדש הומוסקסואליות כ"פשע נגד האנושות." עמדה זו עומדת בניגוד חריף למסרו של האפיפיור והעלתה חששות מפני הסתה אפשרית לאלימות נגד קהילת הלהט״ב+. ארגוני הסברה נקטו צעדים נגד תאו, והאשימו אותו בעידוד עוינות ופגיעה.
בעוד האפיפיור פרנציסקוס דוגל בכנסייה קתולית פתוחה יותר, הרטוריקה של תאו מדגישה מבני משפחה מסורתיים ומוקיעה חריגות מהם. הפער הזה מדגיש את יחסי הגומלין המורכבים בין תורות דתיות לבין נורמות חברתיות מתפתחות. בעוד שקבלת אנשים להט״ב+ צוברת אחיזה בחלק מהחוגים הדתיים, במקומות אחרים ממשיכים להתקיים התנגדות וגינוי, מה שמעודד שיחה רחבה יותר על אמונה, סובלנות, ועל גבולות הפרשנות הדתית.
תגובות (0)
הצטרפו לשיחה