אילורין, ניגריה, 23 ביוני (קרן תומסון רויטרס) - יוטיובר ויקטור עמנואל מכיר ממקור ראשון עד כמה החיים קשים עבור אנשים שמוצהרים בגלוי כהומוסקסואלים בניגריה, שבה יחסים להט״ביים ואפילו גילויי חיבה בין בני אותו מין הם בלתי חוקיים.

בשנה שעברה הוא נחטף בידי שבעה גברים שסחטו ממנו כסף, הוציאו ממנו כספים ועינו אותו במשך יומיים בפיגוע שמאז גרם לו להביט ללא הרף מעבר לכתפו.

“זה לחיות עם פחד מהאפשרות להיהרג או להיכלא בגלל מי שאני פשוטו כמשמעו. אתה נדרש כל הזמן להסביר את עצם קיומך,” אמר עמנואל, שנשר מהאוניברסיטה לאחר התקיפה.

אולם החודש הוא יצטרף לאירועי גאווה להט״ב+ בלאגוס, כאשר פעילים מתאגדים לחגוג ולשתף סיפורים בניגוד לחוקים ולנורמות חברתיות שמרניות המגבילות את זכויותיהם ואת יכולת הביטוי העצמי שלהם.

“חודש הגאווה פירושו חודש לחגוג את הקוויריות שלי, כי ברוב החודש אני נלחם, נאבק ודוחף בחזרה מול החברה,” אמר עמנואל, בן 24, שמפעיל את ערוץ היוטיוב “For Fags Sake” על סוגיות להט״ב+ בניגריה.

“זה הזמן שבו אני באמת יכול לשבת ולחגוג.”

ניגריה היא מדינה דתית מאוד, שבה רבים דוחים הומוסקסואליות כיבוא מערבי משחית.

ב-2014 נחתם בחוק חוק איסור נישואין בין בני אותו מין, האוסר לא רק על מערכות יחסים הומוסקסואליות אלא גם על כל סימן פומבי לחיבה בין בני אותו מין או על חברות בקבוצות להט״ב+, עם עונשים של עד 14 שנות מאסר.

מין הומוסקסואלי אינו חוקי ביותר ממחצית ממדינות אפריקה, לפי מדד הזכויות הגלובלי ללהט״ב+ Equaldex, אף שגבון, קניה ובוצואנה דה-קרימינליזו בשנים האחרונות יחסים בין בני אותו מין.

אבל למרות הסיכונים, פעילים דוחפים לביטוי עצמי ולדרישה לשינוי ביוני הזה, חודש המסומן ברחבי העולם בעצרתות ובמסיבות גאווה להט״ב+.

אירועי להט״ב+ בניגריה הולכים ומתרבים בהיקף ובמספר בשנים האחרונות, אף שהם ממשיכים להתקיים מאחורי דלתיים סגורות בשל שיקולי ביטחון וחששות משפטיים.

החגיגות השנה מתמקדות באירוע Pride in Lagos, הנמשך שבוע ויכלול תערוכות אמנות, תחרות דראג ונשף.

“הוא נולד מתוך הצורך שתהיה גאווה,” אמר מארגן האירוע אולאידה קאיוודה טימיליין.

“זה כדי להדגיש את העובדה שאנשים להט״ב+ קיימים בלאגוס.”

נראות גוברת

אף שלא היו הרשעות לפי חוק הנישואין בין בני אותו מין, ארגוני זכויות ופעילים אומרים כי למעשה הוא מעניק לגיטימציה להתעללויות באנשים להט״ב+ והעיר הן שוטרים והן בני הציבור לבצע תקיפות.

החקיקה שקולה ל“אלימות מדינתית שנבנתה בקפידה”, אשר “מחריפה קווירפוביה ומונעת מאיתנו לקיים קהילה”, אמר קאיוודה אני סומטוצ'וקוו, מייסד Queer Union for Economic and Social Transformation (QUEST).

משרד המשפטים והמשטרה לא הגיבו מיד לבקשות לתגובה.

ב-2018 נעצרה קבוצה של 47 גברים, ובהמשך הואשמו בשל טענה שהצטרפו למועדון גייז, בתיק שעורר זעם בינלאומי ונחשב נרחב למבחן של החוק.

הגברים אמרו שהם היו במסיבת יום הולדת, והתיק בוטל בידי שופט בשל “חוסר בניהול תביעה נאותה”.

אבל אנשים להט״ב+ נעשים יותר ויותר קולניים ונראים לעין, כשהאינטרנט מספק מרחב לסרטים, תוכניות אירוח ואתרי אינטרנט ידידותיים להומואים.

מאחר שארגוני זכויות מנועים מלהירשם רשמית כארגון לפי חוק הנישואין בין בני אותו מין, עיקר ההתארגנות והסיוע מתקיימים באינטרנט.

פעילים קיימו מה שהם מתארים כהפגנת זכויות להט״ב+ הראשונה במרחב הפיזי במדינה השנה, שהתקיימה במאי בבירת אבוג'ה.

קבלה גוברת

סיכוי קטן שחוק הנישואין בין בני אותו מין יבוטל בעתיד הנראה לעין בשל היעדר תמיכה מצד המחוקקים, אמר אוביננה אוקורונקוו, עורך דין במשרד עורכי הדין Templars.

“הפעולה היחידה שיכולה לבטל את החוק הזה היא חוק של האספה הלאומית,” הוא אמר.

סקרים מצביעים על כך שהעמדות משתנות באיטיות, אף שעוינות נותרת דבר שבשגרה, ופעילים אומרים שנראות גוברת ברשת מסייעת לבנות קבלה, במיוחד בקרב הדורות הצעירים.

כ-60% מהניגרים אמרו שלא יקבלו בן משפחה שהוא להט״ב+, ירידה מ-83% ב-2017, כך מצא סקר משנת 2019 שהוזמן על ידי ארגון זכויות הניגרי Initiative for Equal Rights (TIERs). שלושה רבעים מהמשיבים אמרו שהם תומכים בחוק איסור נישואין בין בני אותו מין, אך התמיכה ירדה ב-12% בתוך ארבע שנים, כך נמצא.

“טכנולוגיה סייעה להגביר את הנראות של אנשים להט״בקי+,” אמר רמי מקינדה, המנהל הבכיר של TIERs.

“היכולת לבטא את עצמך בחופשיות בעולם מדכא מאוד בהחלט מסייעת לחנך (אנשים) לגבי קבלת אנשים קוויריים במדינה.”

הפעילים נותרים מלאי תקווה לשינוי, כשהיוטיובר עמנואל אמר כי הוא מקווה לראות “שחרור קווירי” בתוך שנים.

“לפני שאירגנו את המחאה באבוג'ה, רבים האמינו שזה לא יכול לקרות,” הוסיף סומטוצ'וקוו.

"אנחנו עדיין בשלבים הראשונים ... אם לא נילחם על (זכויות), זה לא יקרה."

מה דעתך?
אודות הכותב/ת

The Pink Times

author.admin.bio

סיפורים נוספים →