TL;DR

  • משטרת המטרופולין מתנצלת בפני לינהאן על מעצרו בהית'רו.
  • לינהאן נעצר בחשד להסתה לאלימות נגד נשים טרנסיות.
  • החקירה חשפה טיפול לקוי מצד שוטרים חסרי ניסיון.
  • לא הוגשו אישומים נגד לינהאן לאחר המעצר.
  • הונחיות חדשות הוצגו לטיפול בפשעי שנאה מקוונים.

במהלך שהרעיד את קהילת ה-להטב"ק ומעבר לה, משטרת המטרופולין פרסמה התנצלות בפני גראהם לינהאן בעקבות מעצרו מעורר הגבות בנמל התעופה הית'רו בספטמבר האחרון. האירוע, שבמהלכו לינהאן הוחזק על ידי חמישה שוטרים חמושים, מעלה שאלות רציניות לגבי האופן שבו המשטרה מטפלת בטענות על נאומי שנאה מקוונים ובאיזון העדין של חופש הביטוי.

לינהאן, הידוע בעמדותיו השנויות במחלוקת בנושאי טרנסג'נדרים, נעצר בחשד לביצוע עבירת סדר ציבורי בשל פוסטים מתסיסים שפרסם ברשתות החברתיות. פוסט אחד ידוע לשמצה במיוחד הציע שאם אישה טרנסית תיכנס למרחב לנשים בלבד, אנשים צריכים "לעשות סצנה, לקרוא למשטרה ואם כל השאר נכשל - לתת לו אגרוף בביצים." כן, קראתם נכון. לתת לו אגרוף בביצים. ממש קריאה לנשק — או ליתר דיוק, קריאה לאלימות.

לאחר שנחקר במשך כמה שעות, לינהאן שוחרר בערבות ומאוחר יותר נמסר לו שלא יוגשו נגדו אישומים. אבל הדרמה לא הסתיימה שם. בעקבות תלונה רשמית והליך משפטי מצד לינהאן, המטרופולין ערכה חקירה פנימית שנמשכה חמישה חודשים. התוצאות? נמצא שהשוטרים "התמקדו בטעות ברכיב האנטי-טרנסג'נדרי" של הפוסטים של לינהאן במקום בהסתה לכאורה לאלימות. אופס.

המפקח מאט היומ מהאגף לסטנדרטים מקצועיים של המטרופולין הודה כי השירות שניתן היה "לא מקובל" והציע התנצלות בלתי מסויגת על "המצוקה וההשפעה" שנגרמו בעקבות המעצר. עם זאת, אף אחד מהשוטרים המעורבים לא יעמוד בפני השלכות ממשיות מעבר למה שהמטרופולין כינתה "למידה באמצעות התבוננות". נשמע כמו מקרה קלאסי של אחריות משטרתית, נכון?

במאמץ למנוע טעויות דומות בעתיד, המטרופולין הציגה הנחיות חדשות שמטרתן לשפר את הטיפול בדיווחים על פשעי שנאה מקוונים. כעת מעודדים שוטרים להתמקד בתוכן שהוא "פוגעני בצורה קיצונית" ומהווה את "הסיכון החמור ביותר". אבל האם זה באמת ישנה משהו? רבים בקהילת ה-להטב"ק נותרו סקפטיים לגבי יכולתה של המשטרה להתמודד ביעילות עם פשעי שנאה ללא הטיה.

האירוע הזה הצית מחדש את הדיונים על חופש הביטוי ועל גבולות הביטוי, במיוחד כשמדובר בזכויות טרנס. בעוד שלינהאן עשוי לראות בהתנצלות הזו ניצחון לחופש הביטוי, רבים מהפעילים רואים בה סימן מטריד לאופן שבו אכיפת החוק יכולה לטפל בצורה לקויה בסוגיות רגישות הקשורות לזהות מגדרית.

כשהאבק שוקע סביב המקרה השנוי במחלוקת הזה, דבר אחד ברור: השיחה סביב שנאה מקוונת, חופש הביטוי והזכויות של קהילות מודרות רחוקה מלהסתיים. האם משטרת המטרופולין תלמד מהניסיון הזה, או שתמשיך למעוד בגישתה לטיפול בנאומי שנאה? רק הזמן יגיד. לעוד על הסיפור המתפתח הזה, עיינו בסיקור הקודם שלנו על ההתנצלות המדהימה של משטרת המטרופולין בפני לינהאן כאן.

מה דעתך?
אודות הכותב/ת

אמילי צ'ן

אמילי צ'ן היא עיתונאית פיננסית המתמחה במגמות כלכליות המשפיעות על קהילת הלהט״ב. עם רקע בכלכלה מ-MIT ותודעה אנליטית חדה, אמילי מציעה נקודת מבט ייחודית על חדשות פיננסיות, ומתמקדת באופן שבו מדיניות פיסקלית משפיעה על יחידים…

סיפורים נוספים →