מבט אל המתח הרגשי של החיים בזוגיות של שלושה

מערכות יחסים בין שלושה אנשים עברו מסקרנות נישתית לחלק גלוי יותר מתרבות הדייטים המודרנית. סרטים, ספרי זיכרונות ועלילות טלוויזיוניות בוחנים כיום דרך קבע את הרעיון של זוג שמוסיף בן או בת זוג שלישי/ת. אבל האנשים שחוו בפועל שלשות רומנטיות אומרים שהמציאות רחוקה מלהיות פשוטה.

בתיאורים שנאספו מאנשים בארה״ב, בריטניה וצרפת, עולות שוב ושוב אותן סוגיות: התרגשות מוקדמת, גבולות מטושטשים, פחד להיות מוחלף/ת והמאמץ להשאיר שלוש מערכות של רגשות מיושרות בו-זמנית. עבור חלקם, ההסדר העמיק קשרים קיימים. עבור אחרים, הוא הסתיים בכאב ובחוסר אמון.

כשהאיזון משתנה

פריסילה, מסוואנה שבג׳ורג׳יה, אומרת שידעה שהשלשה שלה מקרטעת אחרי ארוחת ערב ארוכה בחוץ ערב אחד, כשארוסתה, קיארה, וחברתם המשותפת, אוליביה, המשיכו להתנשק במושבים הקדמיים של מכונית המשפחה. פריסילה הייתה חגורה במושב האחורי והרגישה יותר ויותר מודרת. אחר כך היא דאגה: “האם אני נחשקת פחות ממנה?” ושאלה את עצמה, “האם אוחלף?”

פריסילה וקיארה היו יחד שמונה שנים לפני שאוליביה נכנסה למערכת היחסים. בשלבים המוקדמים, היא אומרת, ההסדר הרגיש משחרר ולא מאיים. השלושה בילו יחד כמשפחה, הלכו לחוף יד ביד וישנו בשרשרת חיבוקים. אבל כשהרגשות העמיקו, הדינמיקה השתנתה. פריסילה אומרת שהמתח גדל כשגם היא וגם קיארה התאהבו עמוקות באוליביה.

קיארה, בשנות ה-30 המאוחרות לחייה ועובדת כשפית בכירה במקום פופולרי לחתונות, אומרת שסודיות וקשרים משתנים הפכו את היחסים לקשים יותר להחזקה. היא נזכרת שגילתה שפריסילה ואוליביה קיימו יחסי מין בזמן שהיא הייתה בעבודה. אף שמין בין שניים לא נאסר טכנית, היא אומרת, זה הרגיש פוגע מאוד וערער את האמון.

אוליביה עזבה את פריסילה וקיארה בפברואר השנה משום שהרגישה שעצימות החיים בשלשה תובענית מדי. פריסילה אומרת שהפרידה קירבה בינה לבין קיארה בכמה מובנים, אך גם חשפה אותן יותר מבחינה רגשית. הן עדיין יחד.

כוח לא שוויוני וטינה

אליסה, בת 50, שחיה בקונטיקט, מתארת סוג אחר של קושי. אחרי 21 שנות נישואים, בעלה, רוב, סיפר לה שהוא ביסקסואל. לאחר מכן הזוג החל לחקור מערכת יחסים עם מייקל, בן 33, שגר בעיר סמוכה.

בהתחלה, אליסה אומרת שחששה שמייקל עשוי להיות קרוב יותר לרוב מאשר אליה. עם הזמן, עם זאת, היא ומייקל פיתחו קשר עז, ורוב החל להרגיש מודר. ערב אחד, כשאליסה ומייקל התחילו להתנשק במיטה, רוב חווה התקף חרדה. זמן קצר לאחר מכן, מייקל עזב את השלשה משום שלא יכול היה לשאת את הקונפליקט עוד.

רוב סיפר מאוחר יותר לכתב שהוא היה “מאוהב בטירוף” במייקל ותיאר את הפרידה כדחייה הרסנית. אליסה אמרה שהחוויה כמעט פירקה את נישואיהם, אף שהקשר שרד.

למה יש שלשות שעובדות

לא כל שלשה מסתיימת רע. רייצ׳ל, ארון וקייסי, שחיים באזור טמפה ביי שבפלורידה, אומרים שהקשר שלהם בן שבע השנים החזיק מעמד משום שהם מתייחסים אליו כאל עבודה מתמשכת בתהליך.

רייצ׳ל אומרת שההיבט המעשי לבדו משמעותי: “זה פשוט 33% יותר – יותר לתזמן, יותר לתכנן, יותר כסף לחלק.” רייצ׳ל וארון היו יחד 20 שנה לפני שפגשו את קייסי, בת 35, והם הקפידו לתת לה מעמד שווה. הם ערכו נאמנות שבה קייסי מוגדרת כמוטבת והעניקו לה ייפוי כוח רפואי.

השגרה שלהם כוללת ערב דייט שבועי לשלושתם, ובנוסף ערבים נפרדים אחד-על-אחד כדי להגן על כל אחד מהקשרים בתוך המשולש. ארון אומר שהם מתבדחים שאם זוגות מונוגמיים היו מדברים על רגשות כמו שהם עושים, שיעורי הגירושים היו יורדים.

רייצ׳ל אומרת שגם כניסה לבית אחרי אחד מהדייטים הפרטיים האלה יכולה להרגיש מביכה, אבל היא למדה להתמודד עם זה בכך שאמרה זאת בגלוי במקום להעמיד פנים שהאי-נוחות לא קיימת.

התגובה הרחבה יותר

המאמר מצביע גם על שינוי תרבותי סביב אי-מונוגמיה. הוא אומר ש-9% מהמבוגרים בבריטניה פתוחים להיות במערכת יחסים פוליאמורית, לפי סקר עדכני אחד, בעוד שניתוח של פנטזיות מיניות על ידי מכון קינסי מצא ש-81% מבני דור Z מפנטזים דווקא על מונוגמיה.

גם בתוך מעגלים פוליאמוריים, שלשות נתפסות לעיתים קרובות כקשות במיוחד לניהול. מדריך 1997 The Ethical Slut מזהיר כי אוהבים בשלישייה יכולים להתחרות זה בזה כמו אחים במשפחה. ברשת, זוגות שמחפשים בן או בת זוג שלישי/ת נתקלים לעיתים בביקורת כ“ציידי חד-קרן” משום שהם מתייחסים לאותו אדם כמחליף או משני.

לוסי, שמגדירה את עצמה כ“חד-קרן לשעבר”, אומרת שכך בדיוק הרגישה אחרי שעברה לגור עם זוג נשוי. היא אומרת שהיו לה ימי דייט קבועים ושלא הותר לה מגע מיני מחוצה להם. גם לאישה הייתה זכות וטו, כלומר היא יכלה לסיים את הקשר בשם הזוג. לוסי אומרת שנפרדו ממנה פעמיים בשנה אחת, כולל פעם אחת במהלך הסגר של קוביד ב-2020, ושהרגישה כל הזמן דרוכה.

קייטלין, בת 31, מלונדון, מספרת סיפור דומה על מגורים עם זוג במרסיי. היא אומרת שהקשר התחיל בחום ובאינטימיות ביתית, כולל מברשת שיניים בחדר הרחצה וסופי שבוע ארוכים במיטה. אבל לדבריה חוסר האיזון נעשה ברור יותר כשהיא התאהבה בחברה, ארלט, שלא השיבה את אותם רגשות באותו אופן. כשהקשר הסתיים, קייטלין אומרת שארלט אמרה לה, “את היית צעצוע המין הכי טוב שהיה לנו אי פעם.”

מה טוען המאמר

הלקח המרכזי מהאנשים שהתראיינו הוא ששלשות אינן פשוט זוג ועוד אחד. ההסדר יכול לייצר שמחה, דאגה וחברות, אבל גם קנאה, היררכיה ודחייה, שמשתנות במהירות בין שלושת האנשים.

עבור חלקם, החוויה מותירה אזהרה מתמשכת. לוסי אומרת שלעולם לא תחזור לחיי שלשה. קייטלין אומרת שהיא עשויה לשקול זאת שוב רק אם כולם ייכנסו לעניין בתנאים שווים לחלוטין. פריסילה וקיארה, לעומת זאת, אומרות שהן חושבות לנסות ליצור שלשה חדשה, אף שקיארה נשארת זהירה.

כפי שפריסילה מנסחת זאת, הרעיון עדיין נושא תחושת אפשרות. “אבל אני חושבת שזה יהיה הרפתקה,” היא אומרת.

הקשר עבור קוראים להט״ב

הכתבה אינה מציגה שלשות כמשהו ייחודי ללהט״ב, אך היא כן משתלבת בשיחה רחבה יותר על אי-מונוגמיה, ביסקסואליות ומבני יחסים המאתגרים את מודל הזוגיות כברירת מחדל. היא גם מציינת מאמצים מתמשכים בכמה ערים בארה״ב להגן על אנשים פוליאמוריים מפני אפליה מצד מעסיקים ובעלי דירות.

עבור קוראים להט״ב, הרלוונטיות העיקרית של המאמר טמונה באופן שבו הוא משקף את הלחצים שיכולים לבוא עם חיים מחוץ לנורמות יחסיות מסורתיות: הצורך בהסכמה מפורשת, בבהירות סביב כוח ובאפשרות שהכרה משפטית וחברתית תמשיך לפגר אחרי המציאות שחווים בפועל.

פרטים מרכזיים

• פריסילה וקיארה גרות בסוואנה, ג׳ורג׳יה.
• אוליביה עזבה את הקשר בפברואר השנה.
• לאליסה ולרוב יש חמישה ילדים בני 14 עד 22.
• רייצ׳ל וארון עם קייסי כבר שבע שנים.
• המאמר אומר שלשמונה ערים ברחבי מסצ׳וסטס והחוף המערבי של ארה״ב יש כעת צורה כלשהי של הגנה לאנשים פוליאמוריים.