ניגרים מהקהילה הלהט״ב+ חוששים מאלימות לאחר גזר דין מוות של בית דין שרעי

אילורין, ניגריה, 18 ביולי (Thomson Reuters Foundation) - החלטתו של בית דין שרעי בניגריה לגזור מוות בסקילה על שלושה גברים בשל מעשים הומוסקסואליים עלולה להצית מקרים דומים במדינות המדינה שבהן מוחל החוק האסלאמי, ולשחרר גל של אלימות הומופובית, אמרו ארגוני זכויות להט״ב+.

יחסים חד-מיניים בין גברים ניתנים לעונש של עד 14 שנות מאסר לפי החוק הלאומי של ניגריה, אך 12 מדינות בצפון, שהוא ברובו מוסלמי, משתמשות גם בבתי דין שרעיים מקבילים כדי להעניש תושבים על עבירות החל מניאוף ועד חילול הקודש.

פסק הדין מהחודש שעבר במדינת באוצ'י שבצפון העלה חשש לעלייה בהומופוביה במדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, שבה רבים כבר עוינים כלפי אנשים להט״ב+.

“גזר הדין הזה פותח את הדלת לפסקי דין דרקוניים יותר נגד בני אדם להט״ב. זו קריאה לאלימות,” אמר ויליאם ראשידי, מנהל ארגון זכויות להט״ב+ Equality Triangle, ל-Thomson Reuters Foundation.

“עם פסק הדין הזה, השעון הוחזר לאחור. הוא פוגע בעצם מהותה של חופש הביטוי וההתאגדות. לאנשים ניתנו סוג כלשהו של זכויות לתקוף, להטיל מום ולהפר את זכויותיהם של בני אדם להט״ב+.”

כמדינה שמרנית מבחינה תרבותית, חלק מהניגרים מאמינים שהומוסקסואליות היא חטא, ורבים טוענים כי יחסים חד-מיניים מנוגדים לתרבות ולאמונות של המדינה.

שלושת הגברים שנגזר עליהם מוות בבאוצ'י, שאחד מהם היה בן 70, לא יוצגו בידי עורכי דין, מה שעשוי לשמש עילה לביטול הרשעתם, אמרו פעילי זכויות.

לגברים יש 30 יום לערער על פסק הדין. כל גזר דין מוות שניתן על ידי בתי דין שרעיים צריך גם את אישורו של מושל המדינה, שמשרדו לא הגיב מיד לבקשת תגובה.

אבל תהיה אשר תהיה התוצאה, סביר שהמקרה יעורר עוינות ואולי אלימות נגד בני אדם להט״ב+ במדינה שבה הומוסקסואליות נתפסת ברבים כבלתי מקובלת, אמרו פעילים.

“זו מדרון חלקלק מאוד,” אמרה מרלין אולוצ'י, חברת הנהלה בזרוע האפריקאית של ארגון זכויות הלהט״ב+ העולמי ILGA.

“אלה שטחים מסוכנים, והבטיחות של אחרים היא שיקול כבד משקל.”

תקדים משפטי

הערכה היא שזהו המקרה הראשון שבו בית דין שרעי ניגרי הטיל גזר דין מוות על הומוסקסואליות, אמרה איומידה אדבאייו-אייטורו, עורכת דין ב-Lilywood Legal, משרד עורכי דין המתמחה בסוגיות טכנולוגיה וזכויות אדם.

ב-2014 הולקה גבר הומו 20 מלקות לאחר שהורשע בסדום בבאוצ'י.

ארגוני זכויות להט״ב+ אמרו שהם פועלים לתמוך בגברים, שלפי דיווחים בתקשורת המקומית הם בני 20, 30 ו-70, ולבטל את גזר דין המוות.

היעדר עורכי דין שייצגו את הגברים מהווה הפרה של זכויותיהם החוקתיות, הוסיפה אדבאייו-אייטורו.

“אני מאמינה שאם יישמרו כללי ההליך התקין, כלומר אם תהיה ערעור, פסק הדין יבוטל,” אמרה.

המקרה עשוי גם ללבות את הוויכוח על סמכותו של החוק השרעי בניגריה, שיש לה חוקה חילונית.

בחודש שעבר ביקש זמר מבית המשפט לערעורים להכריז כי הקוד הפלילי השרעי במדינה צפונית אחרת אינו חוקתי. פסק דין צפוי לפני אוקטובר.

משרד המשפטים לא הגיב לבקשות לתגובה.

חשש מאלימות

המקרה ריסק את המורל והגביר את החרדה בקרב ניגרים להט״ב+, שכבר מתמודדים עם דיכוי כבד, כולל איסור על חברות בקבוצות זכויות.

“בטיחות היא משהו שאנחנו לא מרגישים כבני אדם קוויריים החיים בגלוי בניגריה,” אמרה אולוצ'י.

“תמיד יש צורה אחת של אלימות אחרי אחרת ... וזה מזכיר לנו שזכויותינו מופרות מדי יום.”

יותר ממחצית מהניגרים אמרו בסקר מ-2019 שהם לא יקבלו בן משפחה שהוא להט״ב+, בעוד פעילי זכויות אומרים שחוק האוסר נישואים חד-מיניים למעשה נותן אישור גם למשטרה וגם לציבור לבצע תקיפות.

למרות המכשולים הללו, הנראות של להט״ב+ הולכת וגדלה באיטיות, וגם קבלת הציבור נמצאת במגמת עלייה הדרגתית.

רוב הארגון מתבצע באינטרנט בשל חששות בטיחות, אף כי גאים וטרנסג'נדרים התכנסו לחגוג אירועי להטב"ק Pride בבירה המסחרית לאגוס בחודש שעבר.

בעוד פעילים פועלים לעורר סערה סביב גזר הדין של בית הדין השרעי, רבים חוששים לעתיד.

“פשוט נראה שהמאבק שאנחנו נאבקים בו לא מוביל לשום מקום,” אמר מתיו בלייז, גבר הומו בן 23 המתגורר בלאגוס, שאמר כי סבל מהתקפי חרדה מוגברים בעקבות המקרה.

“שלושת האנשים האלה משמשים שעיר לעזאזל, והם ימשיכו לעוד אנשים. זה ממש יחזיר את הקהילה אל תוך החשכה.”