חסומים ונחסמים: אתרי להט"ב+ מצונזרים מרוסיה ועד אינדונזיה

לונדון, 31 באוגוסט (קרן תומסון רויטרס) - כשערים ברוסיה החלו לאסור על מצעדי גאווה, פעיל זכויות להט"ב+ מיכאיל טומסוב פנה לאינטרנט כדי לוודא שהארגון שלו ישמור על קולו. אך הרשויות הממלכתיות מיהרו להדביק את הפער.

טומסוב אמר כי רגולטור האינטרנט של המדינה ניסה שוב ושוב לסגור את אתר הארגון שלו בהתאם לחוק הרוסי מ-2013 נגד "תעמולה הומוסקסואלית", האוסר הפצה של מידע להט"ב+ לילדים.

עד כה, הארגון שלו - הרשת הרוסית להט"ב - הצליח לערער על הסגירות בבתי המשפט.

"בדרך כלשהי הצלחנו," אמר טומסוב.

"אז האתר שלנו עדיין פעיל וגם הפרופילים החברתיים שלנו עדיין פעילים. אבל לא כולם מצליחים כך," הוא אמר לקרן תומסון רויטרס בטלפון.

לפי דו"ח עולמי מרכזי שפורסם השבוע על ידי שלושה ארגוני זכויות, 32 אתרי להט"ב+ שונים נחסמו לפחות פעם אחת אצל ספקי אינטרנט רוסיים בין אמצע 2016 לאמצע 2020.

"אתרי חדשות בנושאים הקשורים ל-LGBTIQ נחסמו בתדירות הגבוהה ביותר, ואחריהם אתרי תרבות וזכויות אדם," נכתב בדו"ח שפרסמו OutRight Action International, Citizen Lab של אוניברסיטת טורונטו ו-Open Observatory of Network Interference (OONI).

יחסים בין בני אותו מין ברוסיה הם חוקיים, אך היחס כלפי מיניות וזהות מגדרית נותר ברובו שמרני.

במשאל עם ב-2020, הבוחרים תמכו בתיקון לחוקה שיאפשר נישואים רק בין גבר ואישה – ובכך למעשה סגרו את הדלת על חקיקה עתידית אפשרית לטובת נישואי בני אותו מין.

"ממשלות מסננות אתרי LGBTIQ באמצעות מגוון שיטות, אך בדרך כלל באמצעות שיטות משפטיות וטכניות," אמרה אירנה פואטרנטו, חוקרת בכירה בקבוצת זכויות האדם הטכנולוגיות Citizen Lab ואחת ממחברות הדו"ח.

אלה יכולים לכלול חקיקת חוקים המגבילים "פורנוגרפיה" וכן חקיקה ייעודית נגד להט"ב+, אמרה פואטרנטו בהערות שנשלחו בדוא"ל.

"למשל, ברוסיה חוק התעמולה נגד הומואים נחקק כביכול כדי להגן על ילדים/קטינים, ולכן צנזורה של אתרי LGBTIQ מתבצעת מאותה סיבה."

רגולטור האינטרנט הרוסי רוסקומנדזור לא השיב מיד לבקשת תגובה שנשלחה בדוא"ל.

'סכנות לביטחון הלאומי'

מלבד רוסיה, הדו"ח התמקד באינדונזיה, מלזיה, איראן, סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות (UAE), תוך שימוש בתוכנה שפותחה על ידי OONI המודדת צורות שונות של צנזורת אינטרנט.

לפי הדו"ח, איסורי אתרים מפרים את סעיף 19 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR), שאינדונזיה, איראן ורוסיה הן חתומות עליה.

האמנה הרב-צדדית קובעת כי "לכל אדם תהיה הזכות לחופש הביטוי ... (לרבות) החופש לחפש, לקבל ולהפיץ מידע ורעיונות מכל סוג שהוא, ללא מגבלות גבולות".

מבין המדינות שנבחנו, איראן חסמה את המספר הגבוה ביותר של כתובות אתרים המקושרות לתוכן להט"ב+.

"בסך הכול, זוהו 75 כתובות URL ייחודיות של LGBTIQ כחסומות באיראן, ואחריה איחוד האמירויות, שבהן נמצאו 51 כתובות URL ייחודיות של LGBTIQ כחסומות," נכתב בדו"ח.

לפני חמש שנים, ממשלת אינדונזיה אמרה שתפעל לאיסור על אתרי להט"ב+, ולפחות 38 אתרי להט"ב+ נחסמים כיום במדינה שבה 270 מיליון תושבים, כך מצא המחקר.

ליני זורליה, קצינת ההסברה של ארגון הלהט"ב+ האזורי ASEAN SOGIE Caucus, עבדה בארוס פלנגי, קבוצת הסברה אינדונזית להט"ב+, כאשר הממשלה הודיעה על המתקפה.

היא אמרה שהארגון קיבל מכתב מהממשלה שבו נאמר שהוא "ברשימה" של אתרים שייסגרו, אף שבסופו של דבר נמנע מאיסור.

"קהילת ה-LGBTIQ מתוארת על ידי ממשלות כסכנה לביטחון הלאומי ואיום על המרקם המוסרי של החברה," אמרה זורליה בהערות שנשלחו בדוא"ל.

משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע של אינדונזיה לא השיב מיד לבקשת תגובה.

קבוצות פעילים מקומיות אינן היחידות שאתריהן הופכים למטרה.

גריינדר, אחת מאפליקציות ההיכרויות הגאה הפופולריות בעולם, נאסרה במדינות כולל אינדונזיה, לבנון, קטאר, סעודיה, טורקיה ואיחוד האמירויות הערביות.

"גריינדר אינה מעורבת ישירות באתגר של איסורים כלשהם מצד ממשלות זרות," אמר דובר בהערות שנשלחו בדוא"ל.

"אבל אנו מודעים למאמצים מבוססי-קהילה במקומות שונים להביא לביטול איסורים ולהשיב מלחמה נגד ניסיונות להגביל את חיי הלהט"ב+ באופן מקומי."

ברוסיה, אמר טומסוב, האינטרנט סיפק קו חיים חברתי חיוני לאנשי להט"ב+, כשההידוק על האתר משקף אפליה רחבה יותר והתעלמות מזכויותיהם.