כוכבת האגרוף הבריטית ניקולה אדמס נלחמת בסטריאוטיפים סקסיסטיים

לונדון (קרן רויטרס תומסון) - מתאגרפת האולימפית הבריטית ניקולה אדמס התמודדה תמיד עם שני קרבות: אחד בזירה ואחר מול מי שטוענים שאין מקום לנשים באחד מענפי הספורט הנשלטים ביותר בידי גברים.

אדמס, שחורה ולסבית, אמרה שסקסיזם היה המכשול הגדול ביותר שהיה עליה להתגבר עליו בקריירה בת 25 השנים שלה, בעוד סרט תיעודי חדש מתאר את דרכה כפורצת דרך במאבק של מתאגרפות כדי שיתייחסו אליהן כשוות.

“פשוט הכניסו אותנו לקופסה כל כך הרבה זמן, עד שבכל פעם שאישה עושה משהו מחוץ לקופסה זה תמיד נראה קיצוני ממש, אבל זה לא אמור להיות כך,” אמרה אדמס לקרן רויטרס תומסון בשיחת וידאו מביתה בלונדון.

אדמס, 39, הפכה לאישה הראשונה ולבן האדם הראשון בגלוי מקהילת ה-LGBT+ שזכה במדליית זהב אולימפית באגרוף, והניצחון שלה במשחקי 2012 בלונדון הפך אותה לשם מוכר בכל בית.

הסיפור שלה מסופר בסרט תיעודי חדש, “Lioness: The Nicola Adams Story”, שיצא ב-Amazon Prime בחודש שעבר.

הסרט מתאר את הקריירה שלה מראשיתה בעיר לידס שבצפון אנגליה ועד למדליות הזהב שלה באולימפיאדת לונדון 2012 וריו דה ז'ניירו 2016.

הוא כולל גם מתאגרפות אחרות שנלחמו כדי לפלס מקום לנשים בענף, כמו ג'יין קאוץ', שזכתה ב-1998 בתיק משפטי שהפך את האגרוף המקצועני לנשים לחוקי בבריטניה.

קטעי ארכיון ששימשו בסרט התיעודי מציגים מתאגרפים ומקדמי אגרוף ידועים שמבקרים את הרעיון של נשים נלחמות.

“זה די אכזרי בעצם,” אומר אמיר חאן, אלוף עולם בריטי לשעבר, באחד מקטעי הארכיון.

“למה שאהיה רוצה לראות את זה?”

נציגיו של חאן סירבו להגיב.

“האגרוף הגיב בצורה כל כך שלילית, כאילו, ‘אוי אלוהים, נשים מתאגרפות - הן יקרות ועדינות מדי מכדי שיוכלו לעשות משהו כזה,’” אמרה אדמס.

פעילת למען LGBT+

אדמס גם השתמשה בפלטפורמה שלה כדי לפרק סטריאוטיפים ולדבר בעד שוויון מגדרי, גזעי ו-LGBT+.

היא שברה מחסומים בעולם הבידור כחלק מהזוג החד-מיני הראשון בתוכנית הטלוויזיה הבריטית “Strictly Come Dancing” בשנה שעברה, תחרות שמשדכת סלבריטאים עם רקדנים מקצועיים כדי ללמוד ריקודים לטיניים וסלוניים.

“לא ראיתי למה זה היה אמור להיות עניין כזה גדול בכלל. כלומר, נשים רוקדות עם נשים כבר, בשם אלוהים, הרבה מאוד זמן,” אמרה אדמס בצחוק, כשהיא נזכרת בזוגיות המדוברת שלה עם שותפתה לריקוד קאטיה ג'ונס.

היא הייתה רוצה שהשניים ירקדו ריקודים שבהם לא יציגו את עצמן רק כחברות, כמו זוגות בני המין השני בתוכנית, שלעתים קרובות מגלמים רומנים לוהטים.

“אנחנו צריכות להיות מסוגלות להציג את התשוקה של ריקודים שונים,” אמרה אדמס.

“אנחנו צריכות להתקדם מעבר לתפיסה של נשים (כ)אובייקטים מיניים. אני חושבת שזה יקל הרבה יותר גם על לסביות, כי אוטומטית, ברגע שמישהו רואה לסבית... (הן) ממוסגרות מינית מיד.”

אדמס אמרה שהיא לא נותנת לגזענות ולהומופוביה שהיא חווה מדי פעם להטריד אותה, בין אם מדובר בשומרי האבטחה החשדניים שעוקבים אחריה בחנויות ובין אם בהערות אגב שהיא מקבלת, שלפיהן להיות לסבית זה “בזבוז”.

“זה פשוט מגוחך,” אמרה, על ההתעללות המזדמנת שהיא וחברתה אלה באיג, משפיענית ברשת בת 23, סופגות אונליין - שאליהן הן מגיבות לעיתים בהומור בסרטוני טיקטוק.

“אין לי זמן לשנוא ולהתרכז במישהו ששונא.”

עם זאת, היא חושבת שבעוד יותר אנשים מדברים נגד גזענות מאז מחאות Black Lives Matter, יש צורך ביותר חינוך.

“בבית הספר מלמדים אותך את המינימום ההכרחי,” אמרה. “היסטוריה שחורה לא צריכה להיות רק חודש אחד בשנה... היסטוריה שחורה נמצאת שם כל הזמן.”

תפקידים חדשים

אדמס פרשה ב-2019 לאחר שספגה נזק לעין בקרב אגרוף, מה שגרם לרופאים להזהיר שהיא עלולה להתעוור אם העין תיפגע עוד יותר.

כעת היא מתמקדת במשחק, לוקחת שיעורים ועובדת על כמה פרויקטים מחוץ לספורט שעדיין לא הייתה מוכנה לדבר עליהם.

“תפקיד החלומות שלי יהיה גיבורת-על בסרט של מארוול,” אמרה, בעוד ששותפה האידיאלי לסצנה יהיה השחקן ההוליוודי דוויין ‘דה רוק’ ג'ונסון.

“הייתי רוצה לגלם נבל או דמות ממש עמוקה, כל כך רחוקה מהאדם שכולם רואים בי - ניקולה אדמס המאושרת והכיפית,” אמרה.

אבל היא לא עומדת להפסיק לדבר על קריירת האגרוף שלה. בהתבוננות על השפעתה על הענף ומעבר לו, אמרה אדמס שתפיסות של נשים התקדמו משמעותית מסטריאוטיפים סביב תפקידי טיפול ואימהוּת.

“אנחנו כבר לא נתפסות כיצורים שבריריים כאלה. אנחנו יכולות לעשות הרבה יותר מזה,” אמרה.

“ותמיד היינו יכולות לעשות הרבה יותר מזה.”