לפחות 32 אנשים טרנסג'נדרים ובעלי זהות מגדרית שאינה תואמת את הנורמות נהרגו בארצות הברית ב-2022, כך הודיעה בשבוע שעבר קמפיין זכויות האדם בדו"ח השנתי שלו לקראת יום הזיכרון לטרנסג'נדרים.
אנשים טרנסג'נדרים ממוצא שאינו לבן מהווים 81% מהקורבנות הידועים השנה, ו-59% היו שחורים. נשים טרנסיות מיוצגות באופן לא פרופורציונלי, כפי שהיה בשנים קודמות, ומהוות גם 81% מהמוות שנרשם בזמן הפרסום.
קמפיין זכויות האדם תיעד לפחות 302 מקרי מוות אלימים של אנשים טרנסג'נדרים ובעלי זהות מגדרית שאינה תואמת את הנורמות מאז שהארגון האקטיביסטי של להטב"ק החל לעקוב אחר מקרים כאלה ב-2013 — אותה שנה שבה ה-FBI החל לעקוב אחר פשעי שנאה נגד אנשים טרנסג'נדרים.
הקורבנות היו “ברובם שחורים, מתחת לגיל 35 ונהרגו מנשק חם,” נכתב בדו"ח.
נשים טרנסג'נדריות שחורות, כגון שוומיין ז'יזל מארי, עוזרת סיעודית בת 27 שנורתה למוות ביוני בגולפורט, מיסיסיפי, מהוות 63% מכלל הקורבנות המתועדים מאז 2013.
השבוע הוא שבוע המודעות לטרנסג'נדרים ומוביל אל יום הזיכרון לטרנסג'נדרים ביום ראשון, ציון בינלאומי לכבוד מי שנהרגו מאלימות נגד טרנסג'נדרים, ומושך תשומת לב לאיומים שאיתם מתמודדים אנשים טרנסיים.
קמפיין זכויות האדם מציין שמספר ההרוגים כנראה נמוך מהמספר האמיתי, משום שמקרי המוות של אנשים טרנסיים לעיתים קרובות אינם מדווחים או שהקורבנות זוכים לייחוס מגדרי שגוי בחדשות או בדוחות משטרתיים. הנתונים אינם כוללים מי שמת בהתאבדות, שגם היא תועדה בשיעורים גבוהים משמעותית בקרב אנשי להטב"ק מאשר באוכלוסייה הכללית.
הדו"ח מצא כי 15 אנשים טרנסיים נהרגו בידי המשטרה או בעת שהיו כלואים במעצרי משטרה, בתי כלא או מרכזי מעצר של ICE מאז 2013, כולל שניים השנה.
קורבנות אחרים נהרגו בידי אדם שהכירו. מאז 2013, כמעט חמישית מהנרצחים שזהות הרוצח שלהם ידועה נהרגו בידי בן זוג אינטימי.
ביניהם נמצא ריי מוסקט, בן 26, שנורה למוות בידי חברתו במאי במישיגן.
דווחו פחות מקרי מוות מאשר בזמן פרסום הדו"ח של השנה שעברה — 47. ב-2021, קמפיין זכויות האדם תיעד את המספר הכולל הגבוה ביותר שלו של אלימות קטלנית נגד אנשים טרנסיים ובעלי זהות מגדרית שאינה תואמת את הנורמות, עם 57 מקרי מוות עד סוף השנה.
שושנה גולדברג, מנהלת חינוך ציבורי ומחקר בקרן HRC, אמרה שהדו"ח של השנה מגיע על רקע גל חסר תקדים של חקיקה נגד טרנסג'נדרים ברמת המדינות, שלדבריה הונע ברובו על ידי דיסאינפורמציה וסטיגמה.
חלק מהחוקים ביקשו להגביל דיון בנושאי להטב"ק בבתי ספר, להגביל טיפול רפואי המאשר מגדר, ולמנוע מילדים טרנסג'נדרים לשחק בקבוצות ספורט או להשתמש בשירותים התואמים לזהותם המגדרית.
חוקים כאלה, לדבריה, מלבים רגשות אנטי-להטב"ק בכך שהם מציגים אנשים קווירים וטרנסג'נדרים כסיכון לילדים ולקהילות.
לפי הדו"ח, עד כה השנה חוקקו מדינות 25 חוקים אנטי-להטב"ק, כולל 17 המכוונים לאנשים טרנסג'נדרים. יותר מ-145 הצעות חוק נגד טרנסג'נדרים הוגשו ב-34 מדינות, המספר הגדול ביותר שתיעד קמפיין זכויות האדם במושב חקיקה מדינתי.
אף שהחוקים אינם מעודדים ישירות אלימות נגד אנשי להטב"ק, אמרה גולדברג, הם אוכפים תרבות של הטיה שלעתים קרובות מוחמרת בידי גזענות וסקסיזם ועלולה להוביל לסיכון מוגבר לאלימות קטלנית.
“השנה נרשמו כמויות חסרות תקדים של רטוריקה שלילית וסטיגמה שהופנו בידי מנהיגים פוליטיים וגורמים ציבוריים המתנגדים לשוויון כלפי אנשים טרנסג'נדרים ולא-בינאריים, וכן כלפי משפחותיהם, יקיריהם ואפילו נותני הטיפול הרפואי שלהם,” אמרה גולדברג. “אי אפשר להפריד זאת מהאלימות המחרידה והמתמשכת נגד אנשים טרנסג'נדרים.”
לפי מכון ויליאמס, מכון מחקר המתמקד בנושאי להטב"ק באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מוערך כי 1.6 מיליון בני אדם בארה"ב בני 13 ומעלה מזדהים כטרנסג'נדרים.
תגובות (0)
הצטרפו לשיחה